אל חדאד – סיפור של עולם שלם שכמעט ונעלם
יש שמות שאינם שייכים לאדם אחד — אלא לעולם שלם.
יש תקופות שאפשר ללמוד עליהן מספרי היסטוריה, ויש תקופות שצריך פשוט להרגיש.
אל חדאד לוקח את הקורא למסע אל מרוקו של פעם – אל עולם שבו משפחה, מסורת, קהילה וכבוד היו חלק בלתי נפרד מחיי היום־יום. עולם של אנשים שחיו בפשטות, עבדו קשה, נאחזו באמונה ובערכים, ובנו את חייהם בתוך מציאות משתנה.
זהו רומן תקופתי המתרחש בין השנים 1932–1963, ובמרכזו פסיפס של דמויות וסיפורי חיים, יהודים וערבים, שדרכיהם מצטלבות ונוגעות זו בזו. דרך חייהם נפרש סיפור רחב יותר – על משפחה, שייכות, מסורת, פרנסה, אהבה, בחירה והתמודדות עם עולם שנמצא בתהליך של שינוי.
סיפור שנולד מתוך עולם של זיכרונות
בין מלחמת העולם השנייה, קום מדינת ישראל והשינויים הדרמטיים שחלו במרקם היחסים בין יהודים לערבים, מתמודדות הדמויות עם מציאות מורכבת ועם שאלות שנשארות רלוונטיות גם היום.
איך חיים יחד כשסביבך העולם משתנה?
מה קורה לערכים שעליהם גדלת כאשר המציאות כבר אינה אותה מציאות?
ומה נשאר מאיתנו כאשר המקום, הזמן והחיים שהכרנו משתנים?
אל חדאד אינו רק סיפור היסטורי. הוא מפגש עם אנשים – עם החלומות שלהם, הפחדים, השמחות, הקשיים והבחירות שהגדירו את חייהם.
מסע אל מרוקו של פעם
הספר מחזיר את הקורא אל העולם הישן – אל חיי המשפחה והקהילה, אל המנהגים והמסורת, אל השמחות והקשיים, ואל מערכת היחסים המורכבת בין בני אדם שחיו זה לצד זה.
התיאורים החיים והעשירים מאפשרים לדמיין את המקומות, להכיר את הדמויות ולהרגיש את האווירה של התקופה.
זהו עולם שבו כבוד היה חוק בלתי כתוב, שבו מילה שנאמרה נשאה משקל של ברית, ושבו אדם נמדד לא רק במה שהיה ברשותו – אלא גם באופיו, ביושרו ובאופן שבו התייחס לאחרים.
הספר מזמין את הקורא לעצור לרגע את קצב החיים ולהיכנס לעולם אחר.
עולם של אנשים.
עולם של ערכים.
עולם של זיכרונות.
עולם שכמעט ונעלם.
יותר מספר – חיבור לשורשים
אחד הדברים המיוחדים באל חדאד הוא היכולת שלו לעורר זיכרונות אישיים.
ריח של מאכל מוכר.
בית ההורים.
הסיפורים של סבא וסבתא.
חג משפחתי.
מנהג שכמעט ונשכח.
שיחה סביב שולחן.
מקום שכבר אינו נראה כפי שהיה פעם.
עבור יוצאי מרוקו ובני הדור השני והשלישי, הקריאה עשויה להפוך למסע אישי אל השורשים.
אבל גם מי שאינו מגיע מהעולם הזה ימצא בספר סיפור אנושי על משפחה, מסורת, קהילה והתמודדות – נושאים שחוצים גבולות של מקום, תרבות וזמן.
ספר של מורשת
אל חדאד יכול להיות הרבה יותר מקריאה אישית.
הוא יכול להיות גשר בין דורות.
בעידן שבו החיים הופכים מהירים יותר והזיכרונות הולכים ונעלמים, סיפורים משפחתיים הופכים לחלק חשוב בשימור הזהות והמורשת.
הספר מזכיר לנו שהיסטוריה אינה מורכבת רק מתאריכים ואירועים גדולים.
היא מורכבת מאנשים.
מהבית שבו גדלו.
מהמשפחה שהקיפה אותם.
מהעבודה שעשו.
מהאמונות שהחזיקו בהם.
מהיחסים עם השכנים.
מהבחירות שעשו ברגעים קשים.
במובן הזה, אל חדאד הוא גם הזמנה לזכור.
למי הספר מתאים?
ליוצאי מרוקו ולבני הדור השני והשלישי.
לאנשים המתעניינים במורשת יהדות מרוקו.
לקוראים שאוהבים סיפורי חיים, זיכרונות ורומנים תקופתיים.
למשפחות שרוצות להתחבר לסיפורים ולמורשת של הדורות הקודמים.
לקוראים שאוהבים להכיר תרבויות, אנשים ועולמות שונים.
לכל מי שמתעניין במפגש בין יהודים לערבים במרוקו של פעם.
לכל מי שמתחבר לסיפורים אנושיים על משפחה, מסורת והתמודדות עם החיים.
לכל מי שרוצה לעצור לרגע את קצב החיים ולחזור לעולם שבו הדברים הפשוטים קיבלו משמעות גדולה.
על הסופר – אלי ממן
אלי ממן, יליד 1969, הוא בן זקונים למשפחה בת שבעה ילדים שעלתה והתבססה בארץ חדשה, אך נשאה עמה את הסיפורים, הזיכרונות והחוויות של העולם הישן. כבר בילדותו אהב להקשיב לסיפורים ולאסוף אותם, ותמיד ראה בהם צבע ומשמעות מיוחדים משלו. את אותה נקודת מבט הוא מביא כיום אל קוראיו.
אלי נשוי ואב לשלושה ילדים, בעלים ומנכ"ל של חברת תקשורת, ואוהב ספרות, מוזיקה ואנשים. החיבור שלו לסיפורים ולמורשת אינו רק נושא לכתיבה – הוא חלק מהעולם שממנו הגיע ומהזיכרונות שנשארו איתו לאורך השנים.
מה תיקחו איתכם מהקריאה?
חיבור לשורשים
הספר מאפשר להתקרב אל תרבות, מסורת וזיכרונות של עולם שהולך ונעלם.
היכרות עם תקופה היסטורית
דרך חייהן של הדמויות נחשף הקורא למציאות החיים בין 1932 ל־1963 ולשינויים שהתרחשו בתקופה סוערת.
חוויה אנושית
במקום להציג רק אירועים היסטוריים, הספר מכניס את הקורא אל חייהם של אנשים אמיתיים בדמיונם: אל הבחירות, הקשיים, החלומות והרגשות שלהם.
שימור מורשת
עבור משפחות וקהילות, הספר יכול לעורר שיחה על הסיפורים שעברו מדור לדור ועל החשיבות של שמירתם.
הזדמנות להיזכר
לפעמים סיפור של אדם אחר מצליח לפתוח דלת לזיכרון שלנו.
הקוראים כבר הרגישו את הסיפור
"קראתי את הספר והרגשתי שאני צופה בסרט."
כך מתארת ד"ר סימה ניסלבאום את חוויית הקריאה. לדבריה, התיאורים העשירים והמדויקים קירבו אותה אל המקומות, הנופים והדמויות, והסיפור עורר בה גם תגובה אישית ורגשית עמוקה.
צביקה ניסלבאום מציין את התיאורים המפורטים ואת הקשרים הבין־אישיים בין הדמויות, שהעמיקו את ההיכרות עם המקום וסייעו לו להישאב אל הסיפור ולעקוב בסקרנות אחר התפתחותו.
יפעת ממן מתארת את הספר כיצירה שנכנסה ללב ונשארה שם – ספר שהצליח לעורר בה התרגשות, צחוק ודמעות, ולהעניק לה תחושה שהיא ממש נמצאת בתוך המקומות והאירועים המתוארים.
כי יש דברים שאסור לתת להם להיעלם
אנחנו חיים בעולם שבו הכול מתקדם במהירות.
אבל הזיכרונות לא תמיד מספיקים להישאר מאחור.
הסיפורים של הדורות הקודמים, המנהגים, הערכים, המקומות והאנשים – כל אלה הם חלק מהזהות שלנו. וכשהסיפורים האלה עוברים מדור לדור, הם הופכים מזיכרון פרטי לחלק ממורשת שלמה.
אל חדאד הוא הזמנה להכיר את העולם שהיה, להרגיש אותו – ובעיקר, לא לשכוח אותו.
אם אתם אוהבים סיפורים אנושיים, מתעניינים במורשת יהדות מרוקו, מחפשים חיבור לשורשים או רוצים להעניק לדור הבא סיפור שיישאר איתו – זהו מסע שכדאי לצאת אליו.
עכשיו הזמן לפתוח את הספר ולגלות את הסיפור.
רכשו את "אל חדאד" והיכנסו לעולם שבו כל אדם נושא איתו סיפור – וכל סיפור נושא איתו עולם.